3. מדיניות והתערבויות רלוונטיות של ממשלות של מדינות שונות ימשיכו להשפיע על הסחר הבינלאומי ועל תהליך ההתאוששות הכלכלית והמסחרית לאחר המגיפה. החיכוכים הדיפלומטיים בין כמה כלכלות מרכזיות והקשיים הנוכחיים איתם מתמודדת מערכת הסחר הרב-צדדית וכו' עשויים להשפיע על הסחר העולמי. בנוסף, המאמצים של כל הצדדים לקדם תהליך התאוששות בר-קיימא עם יותר השפעות חברתיות וסביבתיות עשויים להשפיע על מודל הסחר העולמי הקיים.
4. רמת החוב העולמית עולה, מה שמביא אי יציבות לכלכלת המאקרו. במהלך משבר מגיפת דלקת ריאות הכתר החדש, ממשלות של מדינות שונות על מנת לשמור על הכלכלה וחובות נוספים עלולים להוביל לאי יציבות פיננסית. גם אם אין משבר חוב עולמי בקנה מידה מלא, הגדלת החוב והתחייבויות לשירות החוב עשויה להביא לחוסר יציבות לכלכלה העולמית. כל העלאת ריבית תפעיל לחץ על ההלוואות הלאומיות והפרטיות, ותשפיע לרעה על ההשקעות ותזרימי הסחר הבינלאומיים, במיוחד במדינות מתפתחות עם מרחב מדיניות פיסקלית מוגבל.
5. מגמות הצריכה של הצרכנים עשויות לעבור שינויים מתמשכים. במהלך מגיפת COVID-19, התנהגות הצרכנים עברה שינויים גדולים. הביקוש במגזרים מסוימים גדל, כגון מוצרי בריאות, שירותים דיגיטליים, תקשורת וציוד משרדי ביתי, בעוד הביקוש במגזרים אחרים ירד, כגון ציוד תחבורה, נסיעות בינלאומיות ושירותי אירוח. אם חלק מהשינויים הללו יימשכו, הם ישפיעו על הביקוש של הצרכנים לסחורות ושירותים זרים.
שנה שוק ושפה
